איזה כיף שהגעת לפה. נעים מאוד, אני אפרת וכטל, אולי את מכירה אותי כוכטלית (זה שפשוט אומר "וכטל קטנה") כינוי שהמחנכת שלי הדביקה לי בכיתה י' ודבק בי עד היום. ומעיד על אהבתי למסגרת החינוכית ולהשפעה של המורים בחיי עליי. וכן, אני מאמינה בכוחה של מורה לחיים. ואולי זה גם מה שאני מנסה לעשות, להיות זו שמספיק שתיקחו מהפודקאסט, מהרצאה, מסדנת יוגה, אפילו מקריאת פוסט, משפט אחד לחיים, וזה שווה לי הכל.

בתוך העמוד הראשון אני צריכה לספר לכם קצת עליי,
לרוב אנשים ימסגרו את המקצועות, את הסטטוס הזוגי ואולי את מקום המגורים- כמעניק תעודת זהות שממנה עליכם להסיק מי אני ולמה כדאי לכם לבטוח בי.
אז ברשתוכם, כשם הפודקאסט שלי, "אינטו מי", אני אתרכז רגע במי אני ולא מה אני.

אני אדם פתוח וסקרן, אדם חוקר ולומד, אני שמה דגש רב על אותנטיות, כנות, למידה והקשבה לתחושות הבטן שלנו. אני אנרגטית, משתדלת מאוד להדליק את הזרקור על החיובי ובעיקר לרקוד בלי מראות.

מה זה אומר?
שאני רוצה לחיות את חיי מתוך הקשבה לצו ליבי ולא לפי המראות והתבניות החברתיות אליהן נולדנו.

ובכל זאת מה את?
בעלת תואר ראשון בתקשורת. עיתונאית ומראיינת למעלה מעשור בתחום התרבות בארץ. עיתונאית שמראיינת מפורסמים. עצרו רגע לחשוב- יש לכם דעה על זה? זה נוצץ, זה מגניב? זה צהוב וחטטני? זה מרשים? זה מרפקני? זה שטחי?

אני גם פסיכודרמטיסטית, בוגרת סמינר הקיבוצים.
לאורך השנים עבדתי במשרד החינוך, בהוסטל מתמודדי נפש ובמעון לנשים מוכות. עצרו רגע לחשוב- מה עכשיו אתם חושבים עליי?
היא עמוקה? רגישה? אכפתית? אמפתית? מסורה? יצירתית?

ואני גם מורה ליוגה ומדיטציה-

אז האם עכשיו אני רוחניקית? שנטי? היפית? רגועה? בריאה? מאוזנת?

ובל נשכח את ההגדרה על פי סטטוס משפחתי. אנשים נשואים עם ילדים, ככל הנראה יציגו את הסטטוס הזוגי שלהם בראש ובראשונה, כמייצג אמינות ובסיס. אז נכון לכתיבת שורות אלה- אני רווקה בת 42. מה החברה תחשוב על זה?
האם משהו לא בסדר איתי? האם אני בעייתית? מפוזרת ולא אחראית? האם אני קרה ובודדה?

אז לפי כל מה שאני- הצלחנו להבין, למה אני פחות מתחברת לתיאור העצמי על ידי סטטוסים וטייטלים חיצוניים. וזה מה שאנחנו נלמד גם פה. אנחנו כאן לזרוק את הסטיגמות, לשחרר מהתפיסות שלנו, לנטרל את ההגדרות וללמוד איך להשתחרר מתבניות, איך לא להתנות את האושר שלנו בהמתנה ליעד המסוים- רק כשאהיה במשקל הזה אלך לים, רק כשאהיה בזוגיות אהיה מאושרת, רק כשאסיים את התואר אמא שלי תהיה גאה בי, רק כשאביא ילדים ארגיש שהצלחתי בחיים, רק כשאעשה אקזיט אוכל לנוח ולהיות מאושר. האושר הוא בחירה- והוא התבוננות פנימה, והקשבה לרצונות האישיים שלנו.

אז נעים מאוד, אני אפרת וכטל, עיתונאית, פסיכודרמטיסטית, מורה ליוגה ומרצה לבטחון עצמי, רווקה, תל אביבית, בת 42 ומאושרת. רוצים גם? יאללה בואו נתחיל.